כשנשאל מה יהיה כשיגדל
לא רופא
לא טייס
לא רועה
לא מהנדס
כשאגדל אהיה חייל.
ואמא,
הפצירה,
בכל כוחותיה,
תאמר לי מה תהיה
כשתגדל...
אחרי שתהיה חייל.
את לא מבינה?!
אמא יקרה.
כשאהיה גדול אהיה חייל
חייל זה מקצוע
צריך להשקיע.
אני קצת מבולבל
מה את רוצה שאהיה כשאגדל
אם לא חייל?
ואמא אמרה,
אתה יכול להיות רופא
יכול להיות רועה
יכול להיות טייס
עורך דין מצליח,
מפורסם שמרוויח.
יכול להיות ספרן,כלכלן
יכול להיות כל מה שתחפוץ ותרצה...
אם רק תנסה.
אז אמא,
מה את רוצה.
כשאהיה גדול אני אלחם
שלא על מנת להרוג אלא על מנת להגן
לשמור על כולכם
על ליאת ועל הבת של השכן
ועל הגננת נחמה
ועל מוכר המסטיקים
אפילו על זה שאני לא מחבב בכיתה.
יש תפקיד יותר חשוב מלשמור על החיים?
ואמא,
היום בכתה בקולי קולות
לא הופתעה מאחר והיא קיבלה אות
הבן שלה, שלא זכה לחוות שום דבר
נהרג ואין לו מחר.
גם הוא יהיה זיכרון בתוך מסדר,
תמונה בתוך מסגרת,
ילדות שלא נגמרת,
אחרי הכל זה מה שביקש להיות,
כשיגדל...
ביקש להיות פשוט חייל.
-לזכר הנופלים.
אל לנו לשכוח את כל החיילים שממלאים תפקידם נאמנה יום יום,שנה שנה.
לחזק את ידיי החיים ולזכור אותם תמיד, לא רק במותם הם גיבורים, גם בחייהם.
 |
